חזרה לקורס

היבטים כלכליים בפיתוח עירוני ומינוף כלכלי של עיר

0% הושלמו
0/0 Steps
  1. פרק 1: יסודות המימון לפיתוח עירוני: ניתוח התקציב הבלתי רגיל (תב"ר)
    3 נושאים
  2. פרק 2: המסגרת החוקית-תכנונית ככלי כלכלי
    3 נושאים
  3. פרק 3: מכשירי מיסוי ופיצוי בתכנון ובנייה
    3 נושאים
  4. פרק 4: מודל "הסכמי הגג" לפיתוח שכונות בהיקפים גדולים
    4 נושאים
  5. פרק 5: ניהול נכסים אסטרטגי: הפיכת נכסי הרשות למנוע צמיחה
    3 נושאים
  6. פרק 6: שותפויות ציבוריות-פרטיות (PPP) להקמת מיזמים ציבוריים
    3 נושאים
  7. פרק 7: המנוע הביצועי: החברה הכלכלית העירונית
    3 נושאים
  8. פרק 8: התחדשות עירונית: אסטרטגיות כלכליות לחידוש המרקם הבנוי
    4 נושאים
התקדמות השיעור
0% הושלמו

 

1.1 מבנה התב”ר: מקורות ושימושים

הכלי הפיננסי המרכזי למימוש פרויקטים של פיתוח פיזי בעיר הוא התקציב הבלתי רגיל (תב”ר). בניגוד לתקציב הרגיל, המממן את הפעילות השוטפת של הרשות המקומית (כגון חינוך, רווחה, תפעול וניקיון), התב”ר מיועד להשקעות הוניות חד-פעמיות: הקמת תשתיות, בניית מוסדות ציבור, פיתוח שכונות חדשות ושדרוג המרחב הציבורי.
למה זה חשוב למנהל ברשות? התב”ר הוא “מסלול הייצור” שבו רעיון תכנוני הופך לתקציב מאושר, להסכם התקשרות, ולנכס עירוני פעיל. שליטה במבנה ובתהליך האישור של התב”ר – תנאי לניהול פרויקטים יעיל, עומד רגולציה ואחראי לתושבים.

מהו מבנה התב”ר?

כל תב”ר בנוי משני צדדים שצריכים להיות מאוזנים: צד ה”מקורות” – מאיפה מגיע הכסף, וצד ה”שימושים” – לאן יופנו הכספים בפועל. האיזון הזה איננו טכני בלבד; הוא משקף התאמה בין אופי הכסף (למשל, מענק ייעודי לתחבורה) לבין מטרת ההוצאה (שדרוג צמתים, שבילי אופניים, רמזורים וכד’). כאשר ההצמדה בין מקור לשימוש אינה מדויקת, נוצר סיכון משפטי ופיננסי לרשות, ולכן חובה להקפיד שכל שקל שמקורו ייעודי יגיע לשימוש התואם והמאושר.

מקורות: מאיפה מגיע הכסף?
  • מענקי משרדי ממשלה ושותפויות בין-משרדיות: תקציבי פיתוח ממוקדים (כגון תחבורה, חינוך, בינוי) – דורשים עמידה בתנאי סף, מועדי דיווח ודרישות “התאמה”.
  • השתתפות יזמים ומקדמות פיתוח: בפרויקטי פיתוח, יזמים עשויים להשתתף במימון – יש לוודא סגירה משפטית ויכולות גבייה ותזמון.
  • היטלי פיתוח, אגרות והיטלי השבחה: מקורות עצמיים. חובה לשמור על התאמה הדוקה בין הייעוד לשימוש (למשל, היטל ביוב לשדרוג ביוב).
  • הלוואות ומימון ביניים: לגישור תזרימי עד הגעת מענקים/כספים – נדרשת בדיקת כושר החזר, אישור מועצה ורגולציה.
  • תרומות וקרנות פילנתרופיות: לרוב עבור מבני ציבור/קהילה. יש להבטיח מסמכי תרומה תקינים שאינם נוגדים נהלי משרד הפנים.
  • העברות פנימיות ויתרות צבורות: ניצול עודפים פנימיים בכפוף לאישורים ולתיעוד מקור היתרה.
שילוב מספר מקורות:לעיתים תב”ר יתבסס על מספר מקורות – שילוב נכון מאפשר לקדם פרויקטים מורכבים ולהאיץ לוחות זמנים.
חשוב: יש לבדוק התאמה בין מקור לשימוש לכל שקל.
שימושים: לאן הכסף מיועד?

בצד השימושים מפורט סל ההשקעה ההונית – רק נכסים ושירותים שמייצרים תועלת ארוכת-טווח וממלאים דרישות הון. תיעוד נכון של סעיפי השימוש מקל על הבקרה ומונע פסילות.

  • תשתיות תחבורה: כבישים, מדרכות, שבילי אופניים, תאורה, רמזורים ונגישות.
  • מים, ביוב וניקוז: קווים, תחנות שאיבה, מאגרי איזון וניקוז עומק.
  • מבני ציבור: גני ילדים, בתי ספר, מתנ”סים, ספריות ומרפאות (כולל ציוד הוני).
  • פיתוח מרחב ציבורי: גינות, כיכרות, הצללות, ריהוט רחוב ופיתוח נופי.
  • תכנון, פיקוח וניהול פרויקט: שירותי יועצים, פיקוח הנדסי, בקרת איכות.
  • רכישת קרקע וזכויות: הוצאות שמאות ורישום בכפוף לחוק.
  • רזרבה ובלתי צפוי: אחוז מסוים לכיסוי סטיות תכן וביצוע.
עקרון ההתאמה והאיזוןתב”ר חייב להיות מאוזן: סכום המקורות שווה לסכום השימושים.
עקרון ההתאמה: מקור ייעודי ≡ שימוש תואם ומדיד. לדוג’ מענק חינוך → לשימושי מבנה חינוכי וציוד פדגוגי בלבד.

ניסוח מדויק בטופס התב”ר חוסך עיכובים באישורים ובבקרה.

מחזור חיי התב”ר

איך נולד תב”ר?
התהליך: יוזמה תכנונית → גיבוש אומדן → זיהוי מקורות → אישור פנימי → ועדת כספים → מליאת המועצה (& פעמים: משרדי ממשלה) → התניה חוזית והוצאת ביצוע.
במהלך תקופת הביצוע – עדכונים, שינויים ושקיפות בתיעוד. בסיום: סגירת תב”ר ורישום נכסי. כל שלב – מסמכים ואבני דרך לשמירה בארכיון.

דוגמאות יישומיות

דוגמה 1: בניית גן ילדים שכונתי (8 מ’ ש”ח)

  • מקורות: משרד החינוך: 5 מ’; רשות: 2 מ’; היטלי פיתוח: 1 מ’.
  • שימושים: תכנון: 0.5; שלד וגמר: 6.5; פיקוח: 0.4; ציוד הוני: 0.4; רזרבה: 0.2.
  • דגשים: עמידה בתקן משרד החינוך, תזמון מקדמות, ציוד מוגדר כהוני.

דוגמה 2: שיקום רחוב ראשי (12 מ’ ש”ח)

  • מקורות: משרד התחבורה: 6 מ’; היטלי פיתוח: 4 מ’; הלוואת גישור: 2 מ’.
  • שימושים: חפירה, תשתיות, תאורה, ריצוף, נגישות.
  • דגשים: תיאום עם תאגיד מים, עמידה בלוחות דיווח, תכנון שלבים למניעת פגיעה כלכלית.
מה לבדוק בכל תב”ר?
  • האם יש התאמה מלאה בין מקור לשימוש, בנוסח, בסעיפים ובמסמכים?
  • האם לוח הזמנים ההנדסי מסונכרן עם מועד הזרמת מימון והתחייבויות?
  • האם האומדן כולל רזרבה מספקת וגם תכנון, פיקוח וציוד הוני?
  • האם קיימות דרישות דיווח/בקרה של גורמי מימון והוקצה לכך משאב?
  • האם ישנה החלטת מועצה ואישורים רגולטוריים רלוונטיים?
  • האם יש מנגנון עדכון/שינוי תקציבי במקרה של שינויים?

טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן

  • הסתמכות יתר על מקור מימון שלא אושר רגולטורית – יציאה מוקדמת לביצוע.
  • ערבוב סעיפים תפעוליים עם סעיפים הוניים.
  • פיצול מטרות רחב/צר מדי – בקרה לוקה או עומס אדמיניסטרטיבי.

הפתרון: הגדרה ממוקדת של מטרות, בדיקת זכאויות, תמחור ורזרבה מתאימים, תיעוד מסלול האישורים.

סיכום

התב”ר הוא כלי הליבה של ניהול פיתוח עירוני – מתרגם חזון להשקעה הונית מדידה ומבוקרת. הבנה של מבנה התב”ר ומחזור חייו מאפשרת ניהול מקצועי, עמידה ברגולציה, ומימוש הבטחות לתושבים.
בכל תב”ר יש לבדוק: האם המקור ברור ומאושר? האם השימושים מותאמים ומדידים? והאם התכנון, הכספים והביצוע מסונכרנים עד רמת סעיף?